קייט ההרפתקנית מכילה קישורי שותפים. אם תבצע רכישה באמצעות קישורים אלה, אני ארוויח עמלה ללא עלות נוספת עבורך. תודה!
שתף בטוויטר
שתף בפייסבוק
שתף בפינטרסט
שתף במייל
זה היה לפני מספר שנים כשהתחלתי לקרוא לראשונה על הבלקן. מייד הפכתי לג’ונקי בבלקן, וחלמתי להפליג את האיים של קרואטיה, לטייל באלפי הג’וליאן של סלובניה, לחגוג על דוברות הנהר של בלגרד.
אבל המקום שכבש את דמיוני ביותר היה אי קטן מול חופי מונטנגרו בשם סוואטי סטפן.
תסתכל על האי ההוא. איך לא ניתן לשבוי על ידי זה? אבל זה היה גם ההיסטוריה שלה שהקסימה אותי-זה היה אתר נופש צ’י-צ’י משנות החמישים עד שנות ה -80, אירח כוכבים כמו אליזבת טיילור. אבל כמו מקומות רבים אחרים בבלקן, זה נפל לא נעים במהלך המלחמה ונשאר תריס במשך זמן רב מאוד.
חלמתי לבקר בסבטי סטפן במשך שנים, וזה תמיד אורב בפינת דעתי של המקומות בעולם שרציתי לבדוק הכי הרבה. כשדייב ואני הוספנו את מונטנגרו למסלול הבלקן שלנו, קיוויתי שנגיע לשם אחרי הכל.
וביום המלא האחרון שלנו במונטנגרו, עשינו!
זה מספיק קל להגיע לשם מקוטור או מכל מקום אחר בחוף – סוואטי סטפן הוא טכנית שמה של העיירה, ולא האי – ומסע האוטובוס בן השעה עלה לנו 4 יורו כל אחד. האוטובוס הותיר אותנו מונחים על ראש גבעה המשקיפה על העיר והאי.
סוואטי סטפן היא עיירה קטנטנה ומנומנמת. יש המון דירות ומלונות, אבל אין לזה תחושה עמוסה, תיירותית. יש כמה חנויות ורוב החופים פתוחים לכולם.
לבסוף, נחתנו על החוף, האי שנמצא באופק.
כיום האי הוא ביתו של אתר הנופש היוקרה של אמן סוואטי סטפן. המקום הזה הוא בלעדי-כל כך בלעדי, עד שרק אורחי המלון, או אורחי המסעדה העל-יקרה שלו, מותרו באי עצמו.
וכך החלטתי לדבר בדרכנו לאי.
עבור התקליט, זה לא רעיון טוב, וככה אני בדרך כלל עושה עסקים. אם אני רוצה גישה לעיתונות או כל סוג של מחשב, אני תמיד יוצר קשר לפחות כמה ימים לפני כן.
אבל מכיוון שהטיול הזה היה חופשה מכוונת מהעבודה, והטיול שלנו בסוואטי סטפן היה החלטה ספונטנית, לא ממש תכננתי כלום, והנחתי, “למה לא? היו כאן.”
וכך ניגשתי לשער עם חיוך גדול, כרטיסי ביקור ביד, מוכנים עם לחיצת יד, הצלם שלי לידי עם ה- DSLR שלו משוט על כתפו.
אני אחסוך מכם את הפרטים, מכיוון שהם לא מעניינים, אבל הגיסט הכללי הוא שדיברתי עם כמה עובדים למעלה ולמטה את רשת ההנהלה והחברים ובסופו של דבר לא הצלחתי להבקיע בדיקה לאי עצמו. העיתוי היה רע, עם אירוע מרכזי שהתרחש באי באותו יום. אילו הייתי מתכנן את זה מראש ובחרת יום אחר, הדברים היו שונים.
אבל אתה יודע מה? אני בסדר עם התוצאה. רק לראות את האי שימח אותי כל כך. כמו כן, אסור על העיתונות לצלם תמונות באי, ולא יכולתי לחשוב לבקר במקום כה מדהים בלי המצלמה שלי!
במקום זאת, עשינו את הדבר הכי טוב הבא: אכלנו ארוחת צהריים עם נוף לאי.
זה היה כל כך נחמד. אכלנו בעץ הזית, המסעדה של אמן ביבשת. דייב ואני ישבנו מתחת למטרייה משובצת על ידי עצי זית ונהנינו מהברזות החמות מהים כשגמתי את הלימונדה שלנו (אני) ובירה (אותו) בכוסות מפוארות, האי בעינינו בכל עת.
זוהי מסעדת האוכל המזדמן של אמן, אבל אפילו המסעדה המזדמנת נמצאת בצד יקר, במיוחד עבור מדינה בעלות נמוכה כמו מונטנגרו. כולם סביבנו נראו מאוד מאוד עשירים. אבל זה היה כל כך שווה את זה-חלקנו כמה עוגת תרד, אחד הסלטים הטובים ביותר של קיסר שהיו לי בחיי, ואת אבקת הדגים המוחלטת ביותר על בסיס עגבניות שאי פעם טעמתי. גם המרכיבים מקומיים.
בסך הכל, עץ הזית הוא הדרך הטובה ביותר ליהנות מ- Sveti Stefan אם אתה לא גזיליונר. אתה בהחלט יכול לשכור כיסא על החוף אם אינך אורח של אתר הנופש, אבל זה יחזיר לך 50 יורו מדהים.
היום הזה שימח אותי כל כך. סוואטי סטפן היה חלום שלי כל כך הרבה זמן – וביום הזה, בגיל 27, סוף סוף יצא לי להשיג את החלום הזה.
מה המקום שתמיד חלמת לבקר בו?
קבל עדכוני דוא”ל מ- Katenever מתגעגע לפוסט. בטל את המנוי בכל עת!
שם פרטי שם פרטי
שם משפחה
הדוא”ל שלך
שלח
שתף בטוויטר
שתף בפייסבוק
שתף בפינטרסט
שתף במייל